מיקוד ערכי בהוראה

 

מתוך:  הרצאתו של מר דוד גרונר

          דפי הסבר , "המנהל לחינוך ערכי"   

 

כל בית ספר על פי הגדרה עוסק בחינוך ערכי . אלא , שחינוך הערכי או חינוך לערכים בא לידי ביטוי במסגרות די מוגדרות : שעת מחנך , פעילות חברתית , ימי עיון וסמינרים למיניהם , תכניות ייעודיות ועוד כהנה .

המסגרת הכי מקיפה של מערכת החינוך , קרי שעות ההוראה , נתפסת במידה רבה , הן ע"י התלמידים והן על ידינו , " המורים המקצועיים " ( "לעומת המחנך" ? ) , כמסגרת להקניית ידע והכנה לבגרות . גם כאשר בית הספר עוסק בפעילות לחינוך ערכי , המורה המקצועי מוצא את עצמו לרוב , מחוץ לעשייה . אין זאת אומרת שמורים מקצועיים אינם מחנכים , אך לא תמיד לכתחילה , על פי הגדרה והכרה .

 

המטרה היא : להדגיש ולהעצים את הנעשה ממילא על ידי מורים רבים מאז ומתמיד , והוא חשיפת השאלות הערכיות הטמונות בחומרי הלמידה הקיימים ועידוד הדיון המושכל של סוגיות אלה .

לחבר את המורה דרך תחומי הדעת לעשייה החינוכית הבית ספרית.

 

 

הצעת מודל למיקוד ערכי בהוראה

 

להלן הצעה לשלבים ערכים בחומרי למידה . ההצעה מיועדת למורים וצוותים מובילים . השלב האחרון מהווה את התרגום לתלמיד .

 

ההנחה שלנו היא כי המורה עצמו חייב לעבור את שלבי הלימוד , הבירור והבחירה של ערכים ולדון בהם לפני כניסתו לכתה על מנת ללמדם .

 

 

 

1.     חשיפה  - יש לעין בחומר ולחשוף מקסימום של ערכים . יש לשים 

                לכך שלרוב יש ערכים גלויים וסמוים .

                 ערכים גלויים  : אותם ערכים המהווים חלק של חומרי

                                        הלמידה ברובד הבסיס של הלמידה

                 ערכים סמויים  :ערכים המתגלים או המתקשרים לחומר

                                        הנלמד רק לאחר התעמקות או הרחבת

                                        הנושא . כעקרון ניתן ללמוד את

                                        החומר בלי לנגוע בערכים סמויים ולא

                                        לפגוע בהבנת החומר מבחינת   התלמיד

 

2. מיפוי   - לאחר שחשפנו את הערכים ביחידה בה אנו מעיינים , יש למפות

                 אותם . ניתן למפות לפי נושאים : לפי סדר א"ב או כל סדר אחר

                 היעיל לצוות .

 

3. בחירה -  כעת מתחילה העבודה החינוכית ולא רק האינטלקטואלית . בשלב

 זה יש צורך לדון בערכים השונים שמופו ולאור הצרכים של בית הספר , כגון : המשאבים , האוכלוסייה הלומדת , האוכלוסייה המלמדת ועוד , יש לערוך את הערכים בסדרי עדיפויות

 

4. עיבוי  לאחר הכנת רשימת הערכים לפי עדיפויות רצוי להכין " עיבוי " של

              הערכים הראשונים . עיבוי זה ייעשה הן בעזרת חומרי למידה

              נוספים והן בעזרת חומרי העשרה . בשלב זה אנו למעשה מפעילים

              את ה "רב תחומיות " שבכל מורה כבן אדם וכן שילוב מורים

              ממקצועות שונים בבית הספר .

 

5. איך   הגענו לשלב התרגום . יש בידינו עכשיו רשימת ערכים , על פי סדר

            עדיפויות ליחידת לימוד או יחידות לימוד . עלינו לדון עכשיו , כצוות

            בית ספרי או כצוות מקצוע , כיצד נשלב את הדיון הערכי , בלמידה

            הכיתתית . מובן שהשיקולים יהיו שונים מכתה לכתה , ממקצוע

            למשנהו ומבית ספר לבית ספר . נקוד חשובה היא שיש לשלב את

             הדיון הערכי באופן טבעי בהוראת המקצוע ולא ליצור חלוקה בין

             הלימוד המקצועי לדיון הערכי .

 

להלן מספר נקודות למחשבה :

·        כל מורה או כל צוות מקצועי יעבוד באופן עצמאי על אותם ערכים . הצעה זו דורשת להגיע לרשימה משותפת .

·        על מנת לחזק ערכים מסוימים ניתן להחליט על ערכים משותפים למספר דיספלינות ולעבוד במקביל , או ניתן להעצים את המיקוד בערכים אלה בעשייה הכלל בית ספרית מחוץ לשיעורים המקצועיים : שיעורי מחנך , חינוך חברתי , פעילות הורים תלמידים .