Make your own free website on Tripod.com
חינוך לערכים בלימודי ההיסטוריה והאזרחות

 

 

רציונל

 

בדו"ח קרמניצר ובדו"ח ועדת שנהר מודגש הצורך בהכשרת מורים

אשר יעסקו  בנושא חינוך לערכים ועיצוב אזרח פעיל ואחראי.

 

 " לאור המחויבות לכבוד אנושי ולשוויון , החינוך לאזרחות חייב להינתן לכל התלמידים במערכת החינוך .

 חינוך כזה הוא תנאי הכרחי לחיים בדמוקרטיה . לשם הצלחה במשימה ,

 החינוך לאזרחות חייב להתבטא בתהליך מתמשך , לאורך כל שנות הלימודים ,

 בתהליך כוללני , ובתאום עם תחומי הלימוד כולם , וזאת בנוסף לפיתוח אקלים אזרחי בבתי הספר "

        

 

  ביה"ס יציב לו כיעד להכין את התלמיד לחיי חברה , חיי  שותפות שיקנו את האפשרות להתערות חיובית ונעימה בחברה .

מכל מכלול הערכים בחרנו  להתמקד  בערך כבוד האדם והאזרח.

 

ברצוננו לצאת מבסיס החוויה היהודית והמסורת עתיקת היומין לימינו ,

אל לנו לשכוח כי: " אדם ללא עבר אין לו עתיד " ( כדיברי אחד העם במאמר " עבר ועתיד ")

 

סדנה זו תעסוק בנושא חינוך לערכים כפי שהוא בא לידי ביטוי בהוראת המקצועות היסטוריה ,אזרחות, יהדות ושעורי המחנך .

 

דרכי הפעילות בסדנה ידגישו למידה פעילה תוך תרגול והתנסות מתמדת ,

 עבודת צוות והוראת עמיתים , ישולבו הרצאות מומחים , סיורים והפעלות מגוונות

להכרת דרכי הוראה ולמידה שונות . כמו כן , המורים ילוו בעבודתם בבתי הספר ע"י מורי הסדנה .

 

קהל היעד

 

מורים להיסטוריה , אזרחות , יהדות (תנ"ך ) ומחנכים בחטיבות  הבניים ובחטיבה העליונה .

 

מטרות הסדנה

 

1.    העמקת הידע המקצועי של המורה בנושאי דעת חדשים הנוגעים לתוכנית הלימודים תוך התחשבות ברקעו המקצועי האישי.

2.    יצירת אוריינטציה לשימושי מחשב ( האינטרנט ) ככלי רב אפשרויות לשילובו בכל תחומי הדעת בכל נושאי הלימוד של התוכנית הלימודים. 

3.    פיתוח עבודת הצוות כבסיס למימוש מושכל של מטרות התוכנית .

4.    עיבוד חומרי למידה והתאמתם לגישות בין תחומיות לקבוצות הטרוגניות ובחינת מידת התאמתם במסגרת הסדנה וכיתת האם של המורה .

5.    הכרה בחשיבות  ערך " כבוד האדם " והקניית מיומנויות להתמודדות  בדילמות מוסריות במטרה  לקבוע את הערכים שהתלמיד צריך לפתח במהלך לימודיו.

6.     קידום ופיתוח חשיבה ביקורתית רציונלית ומוסרית .

7.    הבנה כי אין אמיתות מוחלטות ,וכי  המושגים באזרחות מורכבים וניידים .

    יכולת לנתח סוגיה בתחום המתח בין זכויות אדם שונות , או בין זכויות

   לבין אינטרס אחר.

8.    יצירת קשרים בין מורים מתחומי דעת שונים לגיבוש עבודת צוות בית ספרית . מפגש בין מורים שונים באזור להחלפת רעיונות ודעות  ( למידת עמיתים ).

9.    מציאת הזיקות במידה שיש בין המקצועות יהדות , ספרות ושעורי המחנך .

10. פיתוח אמצעים דידקטיים .

 

תוצרים צפויים מהסדנה

 

1.    מורים שירכשו ידע בתחום נושא הסדנה " חינוך לערכים " בראיה רב תחומית ( אזרחות , היסטוריה , יהדות ,ספרות,  תנ"ך ושעורי המחנך ) .

2.    הכנת תוכנית בעלת  רצפי הוראה , פעילויות ומשחקים  לנושאי הלימוד .

3.    מורים שישלבו במידה גוברת את השימוש במחשב בהוראה ובלמידה .

א.           מורים הבונים מערך שיעור באמצעות השימוש באינטרנט .

ב.           הכרה והתנסות בפעילות ברשת האינטרנט  .

ג.            מורים המשתמשים בישומי מחשב שונים :EXCEL , WORD ,  POWER POINT

ד.           מורים המכירים מספר לומדות מתאימות .

4.    יצירת שיתוף הפעולה בין המורים למקצועות ההומניסטיים : אזרחות , היסטוריה, יהדות , ספרות , תנ"ך ושעורי המחנך ליצירת הוראה בין תחומית  .

5.    מורים שישביחו את ההוראה המורים יכירו דרכי הוראה מגוונות ודרכי הערכה חלופיות כמו : עבודות חקר עבודות גמר .

6.    מורים אשר פיתחו חשיבה רציונלית מוסרית ושיפרו את היכולת לדון בסוגיות בתחום המתח בין זכויות אדם .

 


 

 

יעדים אופרטיביים לסדנה בנושא חינוך לערכים

 

יעד א : הכרת מבנה התוכנית , הרציונאל , הייחוד , היתרונות והקשיים

 

1.    הכרת מבנה התוכנית ומטרותיה .

 

2.    עבודה בקבוצות ובניית רצפי הוראה שונים . הצגת כל רצף בפני המליאה ודיון משותף .

 

3.    הדגשת היסוד הבן תחומי : הקשרים שבין חינוך לערכים היסטוריה אקטואליה, ספרות ,אזרחות , יהדות ושעורי המחנך .

 

יעד ב : העמקת הידע המקצועי בתחומי הדעת .

 

1.    הכרת פרקים מרכזיים מתחומי מדעי המדינה והחברה : תוך הדגשת נושא :

     זכויות האדם והאזרח ופתרון המחלוקות במשטר הדמוקרטי .

 

2 .הכרת תוכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה לחטיבת הביניים ולחטיבה

   העליונה תוך מתן דגש לנושא: המחלוקות בהיסטוריה האנושית מימי קדם

   ועד ימינו .

3. הכשרת מורים לטיפוח כשרים חברתיים ויכולת התמודדות עם נושאים

   ערכיים חינוכיים.

 

יעד ג : פיתוח מיומנויות עבודת צוות וגישות למידה והערכה מגוונות.

 

1. הכרת עקרונות עבודת הצוות והתנסות לאורך כל הסדנה בפעילויות צוותית

   כמו : תכנון רצפי הוראה הפקת פעילויות לתלמידים ועוד ..

 

2. הקניית דרכי הוראה חלופיות והתנסות בהן : הוראה בין תחומית , הוראה

    על פי סגנונות למידה וחשיבה , למידה שיתופית , למידה פעילה והוראה

    נעזרת מחשב .

 

3. התנסות בדרכי הערכה חלופיות : הערכה שלא על פי קריטריון אחיד

   מטרותיה והדרכים ליישומה  .

 

4.    הכשרת מורים לליווי והנחיית תלמידים בהכנת עבודות חקר או גמר .

    הכללים והנהלים לכתיבת העבודה בהדגש בין תחומי .

 

 

יעד ד: שילוב שימושי המחשב בתוכנית הלימודים.

 

1.    הכרה והתנסות בהפעלת מעבד התמלילים WORD  ומחולל מצגות 

    המולטימדיה   POWER POINT ,EXCELהצגת היתרונות להוראה בסביבה

    מתוקשבת

2.     הוראה משלבת אינטרנט : התנסות באיתור ומיון מידע בנושאים ממספר תחומים ופעילויות המוצעות באתרים השונים שימוש במאגרי מידע מגוונים.

3.  הכרת לומדות ומאגרי מידע

4. הכרה והתנסות רציפה בדואר אלקטרוני ככלי ליצירת קשר כגון פורומים ועוד.

 

 

 

יעד ה : ליווי והנחיית מורים בעבודתם בבתי הספר.

 

1. הנחיית המורים בתכנון והפקה של פעילויות המתוכננות להתבצע בבית

    הספר .

 

2. הדרכה וליווי המורים בבתי הספר : ההדרכה בקבוצות קטנות ע"י מדריכי

   הסדנה .מפגשים אלו יסיעו לפתירת בעיות ספציפיות של המורים , יעוץ

   למורים המנחים תלמידים בעבודות חקר, החלפת רעיונות לפעילות ועוד .

 

3.    יעוץ והדרכת המורים במסגרת הסדנה בנושאים יזומים ע"י המורים

    ובנושאים מן השטח.

    הקצאת זמן קבוע בסדנה לייעוץ ,דיון משותף והדרכה בנושאים שונים .

 


 

 

עקרונות ונושאים מרכזיים בלימודי ההיסטוריה

 

 

 

מבחר פרקים נבחרים ע"פי עקרונות מנחים בלימודי ההיסטוריה .

עקרונות מנחים בלימודי ההיסטוריה

1.    מבנה חברתי תרבותי בתקופת בית שני .

2.    חסידות מתנגדים משכילים

3.    יהדות רוסיה במאה ה- 19 גזרות ותיקונים

4.    חיים פנימיים בתחום המושב .

5.    שינויים ותמורות בתחום הכלכלי והחברתי

6.    תנועת ההשכלה דת תרבות .

7.    מבשרי הציונות רבנים משכילים

8.    חיבת ציון זרמים ותפיסות שונות

9.    הישוב הישן מאפיינים חברתיים ,דתיים וכלכליים

10. עליות ציונות מהפכה כלכלית וחברתית

11. היהודים בזירת מלחמת העולם הראשונה

12. הצהרת בלפור

13. חברה פלורליסטית בת"ק המנדט הבריטי בא"י

14. יחסי יהודים ערבים בתקופת המנדט הבריטי בא"י

15. היהודים בזירת מלחמת העולם השנייה

16. המאבק להקמת המדינה

17. ת"ק השואה שואה וגבורה    

 

4 צירים מרכזיים

א.   תרבות יהודית אוניברסלית

ב.   ציונות

ג.    עם ישראל וא"י

ד.    פיתוח הוראה בין תחומית פרוט :

1.    הכרת המסורת היהודית

2.    ערכי מוסר אישי וחברתי השאובים מהמסורת היהודית

3.    ייחודה של תרבות ישראל תוך זיקה לתרבות העולם .

4.    יצירת תרבות וניסיונות להתמודד עם אתגרים שהעמידה החברה הסובבת.

5.    חברה פלורליסטית לאורך ההיסטוריה וההשלכות מכך .

6.    הזיקה לא"י לאורך ההיסטוריה

7.    ציונות גישות שונות

8.    האנטישמיות לאורך ההיסטוריה .

 

·       חומר הלימוד ילמד בדרכי הוראה מגוונות ובשימוש באמצעי עזר שונים .תוך הקפדה להדגיש את העקרונות המנחים בלימודי ההיסטוריה .

 

 

 

 

מבחר נושאים מרכזיים באזרחות

 

זכויות וחובות האדם והאזרח בישראל

 

1.    המימד הבינלאומי לכבוד האדם : חירות ,חיים קניין  ושיויון .

2.    זכויות קיום ורווחה :בריאות ,חינוך , שיכון וכ"ו

3.    הזכויות במעגל החיים : הריון ולידה נישואין גירושין זכויות ילדים ,קשישים וכ"ו ( טיפול בזכויות שהן רלוונטיות לעולמם של הלומדים )

4.    חובות עיקריות : החובה לכבד את החוק החובה לשרת בצה"ל וכ"ו

5.    מתח בין זכויות שונות ובין זכויות לאינטרסים אחרים . על האפשרויות השונות לאיזון תוך חתירה להתחשבות אופטימלית ולמזעור הפגיעה .

6.    זכויות האזרח והאדם הלכה למעשה : מתן דוגמאות של אי צדק ואפליה מן העבר והווה .( מתן הדגש כי יש להיאבק בעוול ובפגיעה בזכויות )

7.    שיויון : מתן תשומת לב מיוחדת למעמדן ומצבן של קבוצות חלשות ושל הדרכים האפשריות לשיפור מצב זה .

8.    קדושת החיים

9.    חירות :זכותו של הפרט לממש ולעצב את אישיותו כרצונו מתוך אחריות ומחויבות לחברה בה הוא חי .

10. חופש הביטוי : הקניית היכולת להקשיב מתוך פתיחות לעמדות שונות .

 

המשטר הדמוקרטי עקרונות הליכים ומוסדות

 

1.    מוסדות המדינה : תפקידם וחשיבותם של מפלגות קבוצות אינטרס וקבוצות לחץ , תקשורת , מחאה פרטית וציבורית בהליכי הדמוקרטיה .

2.    מעמדן וזכויותיהן של קבוצות המיעוט : מתוך תפיסה פלורליסטית וסובלנית

3.    תפקידם של כלי התקשורת ההמונים : כוחם הקשר שלהם לשלטון ולקבוצות האליטה . הכשרת התלמיד להיות צרכן ביקורתי של אמצעי התקשורת .

4.    חשיבותה של המחלוקת הציבורית : הדרכים לנהל דיון במחלוקות ולהכריע בה .

 

 

 

כישורים ומיומנויות

 

1.    יכולת לנתח סוגיה חברתית או פוליטית : ראית הבעיה במלוא מורכבותה , הערכת הפתרונות השונים

2.    יכולת למתוח ביקורת מבוססת ומנומקת המסתמכת על הכרת הנתונים

3.    יכולת לגבש אינטרס , עמדה , תפיסה בצורה אחראית מבוקרת ומנומקת .

4.    יכולת לקיים דיאלוג עם אחרים , בלתי מסכימים מתוך עמדה של ביטחון עצמי ואמון ופתיחות כלפי האחרים .

5.    יכולת לחפש גשר אל הזולת ופשרה עם עמדתו , בלי לוותר על מה שנראה בעיניו חיוני .

6.    יכולת לבין , להעריך או לכבד תרבויות שונות

7.    התמודדות ביקורתית עם התקשורת .