טקטיקות שכנוע בתעמולה פוליטית
כתבה : רבקה מילר
1.
קריאה בשם – בחירת שם בעל קונוטציה שלילית לפעולה ,
אדם או ארגון . השם משפיע על תגובת המאזינים – קוראים כגון : רצח עם , מושחתים ,
טרוריסטים ועוד .
2.
מילים זוהרות - שמיש
בשמות בעלי אסוציאציות חיוביות וזוהרות , שימוש בסופרלטיבים ובהגזמות העשויות
לגרום לתמיכה ברעיון , אדם או ארגון כגון : מחנה השלום , לוחמי חירות . החוקר בן
אליעזר מכנה זאת בשם " הפרזה " : " הבירה הטובה בעולם " .
3.
השלכה / העברה – שימוש
במרכיבי כוח , יוקרה וסמכות של אדם או סמל במטרה להעביר איכויות אלו למוצר או
לרעיון שמציג התועמלן . לדוגמא פרסומת של מכונית שברקע תמונה של נמר , יוצרת
אנלוגיה בין נמר – סמל לכוח , מהירות ועוצמה לבין המכונית .
4.
סילוף / הוצאה מההקשר – בחירה סלקטיבית של מידע : הוצאת מילה ,
משפט או ביטוי מתוך ההקשר הכללי והכנסתו להקשר המעניק לו משמעות חדשה לדוג' :
פרסום ביקורת חיובית על סרט כלשהו , תוך התעלמות מוחלטת מהביקורת השלילית על אותו
הסרט .
5.
עקרון העדר – עקרון
העובד על הצורך האדם ורצונו להשתייך לקבוצה חברתית . הטיעון הפסיכולוגי קורא לאדם
להצטרף לכלל , כולם כבר היו פה ואתה ?
6.
עדות / שימוש בסמכות – שימוש
באדם אהוד , מפורסם או מכובד כדי לקדם מוצר או רעיון כלשהו . לדוגמא : "
כתבינו הכלכלי טוען ש.. "
" אפילו בן גוריון טען כך וכך " כיום גובר השימוש בסלבריטיז כדי לקדם
מוצרים : סינדי בר מפרסמת בגדים .
7.
אנשים פשוטים – שימוש
באנשים אנונימיים " מהרחוב " על מנת ליצור אמינות והזדהות עם המסר . שכן
הקהל מרגיש קרוב מנטלית לאנשים הללו וסובר שאין להם אינטרס לשקר לו .
8.
חזרה - ככל
שחוזרים על המסר ונשנן אותו לצרכן , הנטייה של הצרכן לקבלו ולהאמין בו גדלה .
אפילו אם המסר יהיה שיקרי .
9.
נוסטלגיה - התרפקות
על ההיסטוריה ואזכור הזכרונות היפים : " כמה טוב היה פעם "
10.
רציונליזציה-
שימוש בטיעונים לוגיים – שיכלים כדי ליצור אמינות .
11.
טוהר הכוונה - התועמלן מדגיש את טובת הציבור ונמנע
מלהציג את האינטרסים הפרטיים שלו . לדוגמא : " למען עתיד ילדנו "
12.
אסוציאציה מוטעית - שימוש במילים , צבעים , סמלים ומוסיקה
בכדי ליצור אסוציאציות חיוביות או שליליות המשרתות את מטרת התועמלן .
13.
ראי - התועמלן " קונה " את הקהל ע"י גילוי חולשותיו
וסודותיו " גם אני עשיתי טעויות " ….
שבעת העקרונות הראשונים נכתבו ע"י החוקרים Alfred Mcclung ן Elizabeth Brinate מהמכון למחקרי
תעמולה בניו – יורק .