טקטיקות שכנוע בתעמולה פוליטית

 

כתבה : רבקה מילר

 

1.     קריאה בשם בחירת שם בעל קונוטציה שלילית לפעולה , אדם או ארגון . השם משפיע על תגובת המאזינים קוראים כגון : רצח עם , מושחתים , טרוריסטים ועוד .

2.     מילים זוהרות -  שמיש בשמות בעלי אסוציאציות חיוביות וזוהרות , שימוש בסופרלטיבים ובהגזמות העשויות לגרום לתמיכה ברעיון , אדם או ארגון כגון : מחנה השלום , לוחמי חירות . החוקר בן אליעזר מכנה זאת בשם " הפרזה " : " הבירה הטובה בעולם " .

3.     השלכה / העברה שימוש במרכיבי כוח , יוקרה וסמכות של אדם או סמל במטרה להעביר איכויות אלו למוצר או לרעיון שמציג התועמלן . לדוגמא פרסומת של מכונית שברקע תמונה של נמר , יוצרת אנלוגיה בין נמר סמל לכוח , מהירות ועוצמה לבין המכונית .

4.     סילוף / הוצאה מההקשר בחירה סלקטיבית של מידע : הוצאת מילה , משפט או ביטוי מתוך ההקשר הכללי והכנסתו להקשר המעניק לו משמעות חדשה לדוג' : פרסום ביקורת חיובית על סרט כלשהו , תוך התעלמות מוחלטת מהביקורת השלילית על אותו הסרט .

5.     עקרון העדר עקרון העובד על הצורך האדם ורצונו להשתייך לקבוצה חברתית . הטיעון הפסיכולוגי קורא לאדם להצטרף לכלל , כולם כבר היו פה ואתה ?

6.     עדות / שימוש בסמכות שימוש באדם אהוד , מפורסם או מכובד כדי לקדם מוצר או רעיון כלשהו . לדוגמא : " כתבינו הכלכלי טוען ש..  " " אפילו בן גוריון טען כך וכך " כיום גובר השימוש בסלבריטיז כדי לקדם מוצרים : סינדי בר מפרסמת בגדים .

7.     אנשים פשוטים שימוש באנשים אנונימיים " מהרחוב " על מנת ליצור אמינות והזדהות עם המסר . שכן הקהל מרגיש קרוב מנטלית לאנשים הללו וסובר שאין להם אינטרס לשקר לו .

8.     חזרה -  ככל שחוזרים על המסר ונשנן אותו לצרכן , הנטייה של הצרכן לקבלו ולהאמין בו גדלה . אפילו אם המסר יהיה שיקרי .

9.     נוסטלגיה -  התרפקות על ההיסטוריה ואזכור הזכרונות היפים : " כמה טוב היה פעם "

10. רציונליזציה-  שימוש בטיעונים לוגיים שיכלים כדי ליצור אמינות .

11. טוהר הכוונה -  התועמלן מדגיש את טובת הציבור ונמנע מלהציג את האינטרסים הפרטיים שלו . לדוגמא : " למען עתיד ילדנו "

12. אסוציאציה מוטעית -  שימוש במילים , צבעים , סמלים ומוסיקה בכדי ליצור אסוציאציות חיוביות או שליליות המשרתות את מטרת התועמלן .

13. ראי -  התועמלן " קונה " את הקהל ע"י גילוי חולשותיו וסודותיו " גם אני עשיתי טעויות " .

 

 

שבעת העקרונות הראשונים נכתבו ע"י החוקרים Alfred   Mcclung  ן Elizabeth Brinate   מהמכון למחקרי תעמולה בניו יורק .