מגישה:חוה טרבלסי 
ת.ז:50344571 
מרכז מורים , מכללת חמדת הדרום.
ב"ה

מערכי שעורים:

                       

                              ערכים בהיסטוריה ואזרחות.

 

                                                                                                                                             

 

                            

            הנושא: "פרשת אלטלנה"

 

קהל היעד: חטיבת ביניים ומעלה.

שעור פתיחה:

על התלמידים לבוא לשיעור עם ידע מוקדם אודות הנושא,על כן נתבקשו התלמידים לקרא באנציקלופדיה

או באינטרנט אודות הנושא.

פתיחה.

1-סיעור מוחין אודות המושג "אלטלנה"

 

רישום המושג "אלטלנה"על הלוח והזמנת תלמידים לרשום מה אומר לי המושג "אלטלנה"

***או הצגת התמונה של האניה "אלטלנה" על שקף וממנו לסמן חיצים ולרשום ע"י התמידים

כל מה שמושג זה מזכיר להם.(אפשרות זו עדיפה כי היא ממחישה להם את המוצג ממש.)

2-שאלת הבהרה.

-מה משמעות השם "אלטלנה"?

-מה הביאה עמה האוניה ?לשם מה ?מי אחראי ליוזמה? באילו שנים היה הארוע הנ"ל?

-לשם מה הובא הנשק ארצה?

-מי (אילו מחתרות) קשורות לארוע זה? מה היה חלקם בארוע?

-מי היה בן גוריון, מה חלקו בפרשה? מה ידוע לכם על בו גוריון-באיזה תפקיד חשוב שמש?

-מי היה מנחם בגין בעת הארוע? יש להרחיב אודות פעלם של אישים אלו לאחר קום המדינה ולציין שהיו אלו אנשים בעלי שיעור קומה ,אשר נבחרו אחר כך

 לראשי ממשלה בישראל. 

בכיתות מתקדמות ,אפשר ורצוי לפרט ולהרחיב אודות המחתרות שהיו לפני קום המדינה. 

-מה אפיין כל מחתרת ?מי שלט אז בארץ? במי הם נלחמו?

הערה: חשוב להדגיש בפני הכיתה שהיו אלו ימים של טרום המדינה שבדרך ולא היה צבא מאורגן שיגן על היהודים שבארץ.

3-סיכום :נסו לסכם בקצרה את הארוע.(זו אוניה שהביאה לארץ נשק ע"י א"צל ומשנתבקשה למסור את נשקה וסרבה, ירו עליה

 

הערה:בהקדמה זו קבלו התלמידים למעשה רקע לנושא הנ"ל ונכנסו לתמונה.

 

 

שעור מס' 2

1-בשיעור זה יקבלו התלמידים  כרטיסי מידע אודות כל מה שהתרחש ב"אלטלנה" וכל קבוצה בכיתה

תעסוק בנושא מהיבט אחר של הפרשה.

2-כאשר יסיימו התלמידים להתמודד עם השאלות והבעיות שהוצגו בפניהם יתכוננו לדווח לכיתה על

הנושא בו הם עסקו.

*קבוצה שתקבל כרטיס  מידע אותו ניתן להמחיז ,תמחיז אותו בפני הכיתה. (לדוגמאJהכרטיס העוסק בדו-השיח בין א"צל להגנה)

3-דיווח ודיון על הנושא בהכוונה של המורה.

להלן קטעי המידע והשאלות עליהם.

הערה: את קטעי המידע עם השאלות יש לצלם לתלמידים, כשברקע על הלוח תלויה התמונה של האוניה

 

                                  פרשת "אלטלנה" יוני 1948

בראשית יוני 1948 יצאה מצרפת אנייה, ועליה כתשע מאות( 900 עולים וכן מאות

רובים ומקלעים. הייתה זו האנייה "אלטלנה" )כינויו הספרותי של ז'בוטינסקי(

שיצאה לארץ ביוזמת התנועה הרוויזיוניסטית.

מאחר שבראשית החודש נחתם הסכם עם מנחם בגין על פירוק אצ"ל ומסירת נשקו

לצה"ל, תבעה ממשלת ישראל להעביר לרשותה את כל הנשק. האצ"ל דרש

עשרים אחוז מהנשק בשביל אנשיו, שפעלו בנפרד בירושלים.

לאחר שאנשי אצ"ל ניסו לפרוק את הנשק מהאנייה, ניתן להם אולטימטום להפסיק

את הפריקה ולהוציא את האונייה ללב ים. אך במקום לצאת ללב ים ירדו

רוב האנשים מן האנייה בחוף כפר ויתקין, ואלטלנה פנתה לחוף תל-אביב,

ושם עלתה על שרטון.

 

לאחר מכן טענו אנשי האצ"ל כי

שילוחם ללב ים נועד לפגוע בהם.

אנשי ההגנה טענו כי אנשי האצ"ל

תכננו מרד. האנייה נפגעה מירי

תותחים, אך ראשי אצ"ל החליטו שלא

להגיב, ובכך נמנעה מלחמת אחים

במהלך מלחמת העצמאות.

 

שאלות לכרטיס מידע מס' 1

1 ספר בקצרה על הרקע האירוע.

2.ביוזמת מי יצאה האונייה "אלטלנה " לארץ?

3. א- .מה תבעה ממשלת ישראל ממנחם בגין?

   ב- מה הייתה דרישת אצ"ל במקביל?

4. מדוע לדעתך ראו אנשי האצ"ל  צורך לבקש עשרים אחוז מהנשק ?(הרי נחתם הסכם פרוק נשק)

5. רשום את טענת אנשי האצ"ל לעומת טענת אנשי ההגנה.

6. מדוע לא הגיבו אנשי  האצ"ל?. הבע דעתך על צעדם זה.

7.הדגש את המשפט המביע מסר חשוב ביותר בקשר לערך קדושת חיי האדם.

8. לו אתה במקום אנשי האצ"ל-כיצד היית מגיב? מדוע?

9. ערכו דיון בקבוצה ,לצד מי היית נוטה? חשבו על המניעים של כל צד.

 

 

                תגובת האצ"ל "לאלטלנה" יוני 1948
חיילי-האצ"ל אינם מכירים עוד בממשלה-הזמנית הבלתי-נבחרת של
מדינת-ישראל ודורשים יחד עם המוני העם את התפטרותה מיד והעמדתה
לדין העם.
חיילי-האצ"ל במולדת ובתפוצות-הגולה רואים בממשלת בן-גוריון - פרט
לכמה חבריה שהם אנשים ישרים - ממשלת-רודנים אשר אם תוסיף לשלוט,
היא תשלוט בעזרת מחנות-ריכוז ומרתפי עינויים.
בצבא העומד לפקודתה של ממשלה כזו, אין חיילי-אצ"ל יכולים לשרת.
מתבטלת ההוראה שניתנה לחיילי-האצ"ל להתגייס לצבא-המדינה ולהישבע
שבועת-אמונים לממשלה-הזמנית.
חיילי אצל ומפקדיו יעדיפו ללכת למחנות-ריכוז מאשר להתכחש למצפונם.
בשים-לב לעובדה שהאוייב הבריטי ושכיריו הערביים מוסיפים להתנכל לעצם
קיומו של העם, ולשם מניעת שפיכות-דמים איומה בין יהודים ליהודים מעצם
ימי סכנה - ניתנה היום הוראה לחיילי-האצ"ל בשטח מדינת-ישראל שלא
להפעיל נשק בשום תנאי.
                                                                                        
                                   (מתוך הודעה שפורסמה על-ידי כמה ממפקדי האצ"ל)
                                   שאלות לכרטיס מידע מס' 2

 

תגובת האצ"ל ל"אלטלנה"

                                                                             

  1. הדגש או העתק את המשפט המורה על הכרזת חיילי האצ"ל.
  2. מה דעתך על צעדם זה?(תאר לעצמך שיקום גוף מסוים היום ויכריז הכרזה מעין זו,כיצד היית מגיב על צעדם זה? מה עלול צעד כזה לגרור בעקבותיו?
  3. האם אתה יכול להבין את  תגובת מפקדי האצ"ל? נמק.
  4. קרא את הקטע שוב בעיון וכתוב מהם שני הערכים החשובים המודגשים פה ע"י חיילי האצ"ל ומפקדם ?עיין בקטע האחרון.
  5.  מהם שני הרעיונות המרכזיים  המופיעים בקטע?(קשור לאצ"ל)
 
הפקעת הנשק "מאלטלנה" יוני 1948
אל: מ. בגין
     בפקודה מיוחדת מאת ראש המטה הכללי לצבא ההגנה לישראל
אני מצווה להפקיע את כלי הנשק וחמרי המלחמה שהגיעו לחוף מדינת
ישראל תחום פקודי, לרשות ממשלת ישראל.
     הוטל עלי לדרוש ממך למסור את כל הנשק שהגיע לחוף לרשותי
להשמדה ולהודיעך כי עליך לבוא בדברים עם הפקוד העליון.
     אתה נדרש למלא אחר פקודה זו מיד.
     באם לא תסכים למלא אחר הפקודה אנקוט מיד בכל האמצעים
העומדים לרשותי כדי להוציא לפועל את הפקודה ולהפקיע את הנשק
שהגיע לחוף הארץ מרשות פרטית לרשות ממשלת ישראל.
     עלי להודיעך כי כל השטח מוקף ע"י יחידות צבא בזיון מלא
ושריונים והדרכים חסומות.
     אני מטיל עליך את כל האחריות לתוצאות שתגרמנה במקרה של
סרוב למלא אחר פקודה זו.
     העולים - בלתי מזוינים - יורשו לנסוע אל המחנות כפי
שנקבעו על-ידך.
     ניתנת לך בזה ארכה של 01 רגעים למתן תשובה.
 
12 ביוני 1948                              צ.טו 
                                                  מפקד החטיבה
שאלות לכרטיס מידע 3'

                         

              הפקעת הנשק מאנשי אלטלנה(יוני 1948)                         

                                 

1.מהי מהות הפקודה עפ"י הוראת הרמטכ"ל משנשלחה אל מנחם בגין?

2.ציין בקטע (בלורד מדגיש )את המשפטים המבטאים את אופי הפקודה

3.מהי העבירה שמצוינת בקטע? (רמז- הנשק).

4.כיצד ניסה הכותב להרתיע את מ.בגין ולהכריחו לבצע הפקודה שימסור את הנשק?

5א- ___________

ב- ____________

תוכל להדגיש את  התשובות בקטע ולציין את מס' השאלה ליד השורות

5.האם עפ"י הכתוב הייתה התחשבות (בעולים)- באנשים באונייה?

6.שם לב לזמן שניתן להחלטה, האם לאור העקרונות של אצ"ל- זמן זה הנו מספיק?

 

 

  קטע מיון הפלמ"ח המתעד את האירועים ב22 ביוני 1948

17:15 מגע,אצ"ל מתקרבים אל הבית. ההוראה אש!

       17:16 החלפת אש משני הצדדים.

17:17  הגיעו שני משוריינים של האצ"ל.

17:23 ביחידה מערבית נפצע חבר בראש.

17:24 ניתנה הוראה במחנה אנה לא להמשיך באש.

17:25 האנייה מתפוצצת. יש רושם שכל האנשים הספיקו

      להינצל. יש ידיעות שיחידות אצ"ל גדולות מתקרבות

      מצד דרום.

17:30 כיתה שלנו יצאה להוציא פצועים שלהם.

                       (ש' נקדימון אלטלנה) 

 

   כרטיס מידע מס' 4 

                פיצוץ אלטלנה( יוני 1948)

 1.מיהו כותב הקטע? מתוך מה לקוח הקטע?

2.כיצד נהגו שני הצדדים אלו באלו?

3.האם ניתן היה לצפות לתגובה כזו?

4.לו אתה היית מנחם בגין- מה הייתה תגובתך? מהם נימוקיך לתגובה? אילו שיקולים היית מביא לדיון לאחר מכתב הפקודה מהרמטכ"ל?

נקודות למחשבה:

(מה גרם להם-לא להיכנע ולהמשיך בסירובם? האם זה מוצדק? מה הכריע את הכף?)

                                                            

                        

 ההוראות להפגזת "אלטלנה"  יוני 1948                     

                                                       סודי בהחלט

 קריתי                             אמיתי                                   מטכ"ל/ אגם

מגד האזור העירוני             הלל                                     חזית דרום

חיל תותחנים                     בועז                                 22 ביוני 1948

חיל הים                           ברוך

חיל אויר                        שרות רפואי              

                                   שרות קשר   

                                   אגם/מודיעין

                                  אכא

                                

                                תעודה

  המגמה: להביא את האויב הנמצא באנייה החונה ליד תל-אביב )אסדת הפלישה( לידי כניעה ללא תנאי בכל

האמצעים ובכל השיטות העומדים ואשר יעמדו לרשותך. תפקידך לרכז את הכוחות אשר יצוינו להלן

ולהיות מוכן להתחלת הפעולה ופתיחת האש לפי פקודתי ובהתאם להוראות של ממשלת ישראל.

השיטה:

א. יצירת בסיס לפעולה תוקפנית מול איזור חנייתה.

ב. ארגון איזור פעולתך באיזורים הסמוכים לבסיס פעולתך והבטחתו.

ג. הרעשת התראה.

ד. דרישת כניעה ללא תנאי.

ה. המשכת הפעולה עד הסוף באם התשובה לדרישת הכניעה היא שלילית.

במקרה שהאנייה תנסה לזוז מהמקום ולהתחמק לפני התחלת הפעולה, אניות הסיור שלנו הנמצאות

בים תעכבנה את האויב ותעקבנה אחריו על מנת לקבוע את מקום חנייתו.

בכל מקרה של שינוי המצב עליך להודיענו אולם להמשיך לפעול לפי שקולך בהתאם למגמה.

במקרים מיוחדים במינם הדורשים שקול פוליטי נוסף, פנה לאגם.

 
   כרטיס מידע מס' 5

                    ההוראות להפגזת "אלטלנה"(יוני 1948)

קרא היטב תעודה זו והשב:

 1. כיצד כנו את האנשים שהיו באוניה?

2. לאור קביעתם בשאלה הקודמת –כיצד יש להלחם באוניה ובאנשיה?

3. קרא בקטע השני –מהן ההוראות שקבלו ? מה עליהם לעשות?

  1. איזה מהסעיפים מבהיר את אופי הפעולה? נמק.

 

 

דוח המתאר את ההתרחשות ב-22 ביוני 1948 בגזרת מלון ריץ:

ה 03.00 בערך נשמעו כמה צרורות, כנראה של תותח 02 מ"מ,

בכיוון צפונה ודרומה. האנייה המשיכה להתקרב לחוף כשאורותיה

מדלקים, עד שעלתה על החוף בערך במרחק 001 מ' מן החוף.

התקשרתי עם האנייה בצעקות ולשאלתי: האם הם שומעים עברית, נעניתי

בחיוב. לשאלתי: מי אתם? לא קיבלתי תשובה. לשאלת האנייה: מי אתם?

עניתי: צבא ההגנה לישראל. הודעתי לאנייה: על כל ניסיון ירידה תיפתח

עליכם אש.

בשעה 03.10 בערך הורידו סירה מהצד הדרומי של האנייה ובהתאם להתראה

נפתחה עליה אש.... הסירה חזרה. עד הבוקר לא נורו יותר יריות ולא נעשו

שום ניסיונות ירידה. בשעות הצהריים פרץ המון בלתי מזוין מן הטיילת מצד

דרום והתקרב לחוף. מספר אנשים מן הקהל התקדמו בשחייה לאנייה וחזרו.

הורדה סירה עם אנשים מזוינים שעלו על החוף ותפשו עמדות מול הבניין

שלנו כמרחק של 05 מ' בערך מאתנו.

בין הנשק שהוצב מולנו מספר ברנים... חלק אחר של האנשים הנוחתים

התקדם והגיע לרחוב הירקון. מצפון לבניין שלנו... נקבע קו גבול בין

עמדותינו ועמדות הנוחתים והוסכם על אי פתיחה באש כתנאי ששום צד

לא ינוע מעמדותיו.

 

                                                   (ש' נקדימון, "אלטלנה")   

 

 

כרטיס מידע מס' 6

דיווח על פרשת "אלטלנה" (יוני 1948)

1.תאר את ההתרחשות

2.המחיזו קטע זה,על פי התפקידים הבאים:

*קריין,

* דובר אלטלנה

*צה"ל

3.מהו ההסכם שעליו סיכמו שני הצדדים?

 

 

 

 

                        פרשת אטלנה דברי בן גוריון 1948

תוך הפרת חוקי המדינה והתחייבויותיו... הביא אצ"ל לארץ אונייה עם נשק.

גם אילו לא הייתה הפוגה מטעם האו"ם, היה העניין הזה חמור למדי,

כי אין שום מדינה יכולה לסבול, שאנשים פרטיים או ארגון פרטי יכניסו לארץ,

בלי רשות הממשלה, אפילו את הכמות הקטנה ביותר של נשק... כי הוא

מעמיד בסכנה את המדינה ומכשיר את הקרקע למלחמת אזרחים בקנה מידה

רחב. נוסף על כך נעשה דבר שיש בו הפרת סידור בין-לאומי של או"ם,

שמדינת ישראל קיבלה על עצמה.

 

משנודע הדבר למשרד הביטחון, ניתנו הוראות לדרוש מאצ"ל להעמיד את

האונייה לרשות הממשלה. ... כשאצ"ל סירב לעשות זאת וחובתי הייתה ברורה

לפני: לשמור על ביטחון המדינה ולבצע את החוק - וידעתי זה לא ייתכן אלא

בכוח - הבאתי בכל זאת את העניין לדיון בפני הממשלה במלואה; ואחרי

בירור מלא ודיון ממצה הוחלט לרכז במקום המעשה את הכוח הצבאי

הדרוש, למנוע מאצ"ל את פריקת הנשק מהאונייה ולהעמיד את האונייה

לרשות הממשלה.

                                               

                          (נאום ד' בן-גוריון במועצת המדינה הזמנית, ב-32 יוני 1948)

 

שאלות לכרטיס מידע מס' 7

פרשת אלטלנה-דברי בן גוריון

דברי ד.בן גוריון (הסנגור על פעולת הממשלה)

התכונן להמחיז את דבריו

מהן הנקודות העיקריות?

 

 

                          על הפגזת "אלטלנה" יוני 1948

 

אנחנו יצאנו לדרך

לסבול וללחום בעדך.

הבאנו את רוח-המרד

אניית-נשק לשחרורך.

     שנים ארכות באירופה

     עמלנו ללא-הפוגה,

     ואת פרי עמלנו "אלטלנה"

     הבאנו בעדך, מדינה.     

                    ואיך שקבלתם אותנו,

               אלוקים,לעולם לא נשכח!

על אחים חיילים חלמנו

אך נתקלנו באש-התותח.

    ואף כי "אלטלנה" נטבעה

    זקפו ראשיכם חיילים,

    לארץ-ישראל השלמה

    לעד נשאר נאמנים.                (רפאל קירש, 1948, ניצול שואה, נפל בקרב בנגב)                           

 

 

                             תגובת בגין "לאלטלנה" (1948)

את תגובת מנחם בגין לפרשת "אלטלנה" תיאר שלמה נקדימון:

אלפי זוגות של אוזניים היו צמודים למקלטים. בגין סיפר במלואו את סיפור

"אלטלנה", המשא-ומתן שקדם לבואה, ההודעה המוקדמת לממשלה, ההתלבטות

אם להביאה בשל ההפוגה הוראת הממשלה להביאה, ידיהם הריקות של חיילי

האצ"ל שהתגייסו לצבא בחזיתות שבהן לחמו, המחלוקת על מחלוקת הנשק,

ההודעה שלא יעזרו לאצ"ל בפריקת הנשק, פריקתו באנשי-אצ"ל, המצור על

"אלטלנה" בים וביבשת, האולטימטום שניתן לבגין, ירי-אש על אנישי-אצ"ל

בחוף כפר-ויתקין, הפלגתה של "אלטלנה" לתל-אביב, ההתפתחויות בחוף

תל-אביב, ... הפגיעה, הדליקה, הצלת האנשים והקפיצה הימה.

בקטעים אחדים של נאומו ביקש בגין להמחיש את דבריו על-ידי חבטה

על השולחן. משה שטיין, האחראי לשידורי-אצ"ל, אשר פיתח והנחה את

השידור המיוחד, הניח מגבת על לוח-הזכוכית מחשש פן תפגע ידו של בגין.

בנאומו הדרמטי היפנה בגין קריאה נרגשת לחברי-אצ"ל "שלא לפתוח באש

בשום מקום." הוא הורה להם להמשיך ולהחזיק בנשקם, "אך אנו לא נפתח

באש! לא תהיה מלחמת-אחים בעוד האוייב בשער!" עם זאת הזהיר שלא

להרים יד על חיילי-אצ"ל, כי הדבר יגרור תגובת-נגד נחרצת. בגין קרא

לאהבת ישראל, וסיים את נאומו לאמור: "יחי עם ישראל! תחי המולדת

העברית! יחי חיילי-ישראל - גיבורי ישראל לעדי-עד."

                                          

                                                                   (ש.נקדימון, אלטלנה)

 

 

 

 

שאלות לכרטיס מידע מס' 8

על הפגזת    "אלטלנה"

קרא את השיר ואח"כ השב

1.קרא בבית א' וצטט מה מהווה אלטלנה עבור המשורר וחבריו?

2.למען מה הובאה אוניית נשק זו?

3.רשום מספר שורות מהשיר המבטאים פליאה סלידה מקבלת הפנים בה נתקלו אנשי אלטלנה?

4. א)מצא 2 שורות  המבטאים סלידה מקבלת הפנים בה נתקלו לעומת צפייתם?

ב)האם "חיי אדם" הנו ערך בעיני הלוחמים באלטלנה והוכח מהשיר

5. א)איזה ערך נוסף מתואר בין השיטין בשיר

רמז- עיין—בסוף השיר

ב)האם תוכל לומר כי ערך זה קיים גם היום?

 

 

ההיסטוריון שבא לחקור את הדברים

כעבור שנים, חייב ללמוד את אווירת

התקופה, את הדעות שרווחו אז, את

ההנחות שהיו מקובלות. יש להיזהר

מהחוכמה לאחר מעשה, המבוססת על

ידיעת המשך הדברים, אך עלולה

לעוות את הנתונים של התקופה,

שבאים לחקור. אין לנו ספק שביוני

8491 האמין אמנם בן-גוריון, והאמינו

חבריו ותומכיו, כי יש לאצ"ל כוונת

זדון, וכי קיימת סכנה ממשית של

התקוממות והשתלטות בידי האצ"ל.

בל נשכח: חוגים רחבים חששו

מהאצ"ל, משיטותיו, מהטרור שנקט,

ממעשי ההרג, מתורתו הקיצונית

הקנאית.  (מ' בר-זהר "בן גוריון")

 

  עתה, בפרספקטיבה של שלושים שנה,

נראה כי מאחורי צעדיו של דוד בן-גוריון

נגד יריביו מימין ומשמאל היו מגמות

פוליטייות מובהקות: להניף את הכורת על

גורמים שאיימו על בלעדיותו שלו ועל

ייחודה של מפא"י במפה הפוליטית של

ישראל. "תנועת החירות", אשר צמחה

מתוך אצ"ל, אכן ספגה מכה אנושה,

שפגעה בדימויה הציבורי ובסיכוייה להיות

המפלגה הראשונה בגודלה. אנושה גם

הייתה המכה אשר הוכתה מפ"ם. בתחילה

שימשו מנהיגיה ראש חץ במאבק נגד

בגין וחבריו. לאחר-מכן התנער מהם

בן-גוריון, לא הכיר להם טובה והצביע

עליהם באצבע מאשימה, כי במעשיהם

הם מהווים את "הסכנה הכי גדולה

שנתעוררה מאז הוקמה המדינה".

               (ש' נקדימון, "אלטלנה") 

 

    

 

שאלות לכרטיס מידע מס' 9

תגובת בגין ל"אלטלנה"

יציאה מהתכנים למעשים

יישום כיצד אתה יכול לעזור לחברה ולקיים את ערך אהבת הזולת "ואהבת לרעך כמוך"

 

 

                              תגובת בגין "לאלטלנה" (1948)

את תגובת מנחם בגין לפרשת "אלטלנה" תיאר שלמה נקדימון:

אלפי זוגות של אוזניים היו צמודים למקלטים. בגין סיפר במלואו את סיפור

"אלטלנה", המשא-ומתן שקדם לבואה, ההודעה המוקדמת לממשלה, ההתלבטות

אם להביאה בשל ההפוגה הוראת הממשלה להביאה, ידיהם הריקות של חיילי

האצ"ל שהתגייסו לצבא בחזיתות שבהן לחמו, המחלוקת על מחלוקת הנשק,

ההודעה שלא יעזרו לאצ"ל בפריקת הנשק, פריקתו באנשי-אצ"ל, המצור על

"אלטלנה" בים וביבשת, האולטימטום שניתן לבגין, ירי-אש על אנישי-אצ"ל

בחוף כפר-ויתקין, הפלגתה של "אלטלנה" לתל-אביב, ההתפתחויות בחוף

תל-אביב, ... הפגיעה, הדליקה, הצלת האנשים והקפיצה הימה.

בקטעים אחדים של נאומו ביקש בגין להמחיש את דבריו על-ידי חבטה

על השולחן. משה שטיין, האחראי לשידורי-אצ"ל, אשר פיתח והנחה את

השידור המיוחד, הניח מגבת על לוח-הזכוכית מחשש פן תפגע ידו של בגין.

בנאומו הדרמטי היפנה בגין קריאה נרגשת לחברי-אצ"ל "שלא לפתוח באש

בשום מקום." הוא הורה להם להמשיך ולהחזיק בנשקם, "אך אנו לא נפתח

באש! לא תהיה מלחמת-אחים בעוד האוייב בשער!" עם זאת הזהיר שלא

להרים יד על חיילי-אצ"ל, כי הדבר יגרור תגובת-נגד נחרצת. בגין קרא

לאהבת ישראל, וסיים את נאומו לאמור: "יחי עם ישראל! תחי המולדת

העברית! יחי חיילי-ישראל - גיבורי ישראל לעדי-עד."

                                           (ש' נקדימון  " אלטלנה" )

 

                                                                                                                                                   

 

 

 

                     על מות "אלטלנה"

ספרו "אלטלנה" מביא שלמה נקדימון קטע משיר שחובר לגבי הפרשה.

שימו-לב לשורה האחרונה בשיר:

שנה לאחר המאורע חיבר שלמה סקולסקי שיר "על מות אלטלנה

אני ראיתיה, דם היא עלתה השמימה,

עשן מתאבך ליווה את דרכה למרום -

והיא רק שלחה אנקת עלבונה ירושלימה

ובזה ליד ואף לא רצתה בה לנקם...

 

 כרטיס מס'11

על מות "אלטלנה" 

לקריאה חופשית

שימו לב למסר בשורה האחרונה בשיר .

 

 

 

 

 שאלות לכרטיס מידע מס' 10

פרשת אלטלנה דברי המשורר 1948

1.מהו המסר של השיר בשתי השורות האחרונות?

2.קרא שיר זה וחשוב לצדו של איזה צד נוטה המשורר נתן אלתרמן? עיין ב-ב' +ג'.    

  3. קרא שיר זה בעיון ורשום לך רעיונות לקראת המשפט הציבורי ,שים לב לתוכן בית ב' וג'+ 2השורות האחרונות.

ב. חשוב לאיזה צד נוטה המשורר נ' אלתרמן?

 

          

                         שרפת הנשק

                 אלטלנה 1948

מול עמוד העשן מן הים,

מול ספינת התחמשת באש על המים,

אל יכהה את עינינו עשן כתיבתם

של קוראי "הבושה!"

וסופקי הכפים.

 

יעמד נא העם ללא ניע-עפעף

וידע למראה השרפה העוממת

כי הנשק הזה

לא להבל נשרף...

הוא מלא שירותו לאמה הלוחמת!

 

      

    הוא שרת! שרפתו פרושה ניצחון

ליצרה של אמה

על יצרו של עדר.

הוא שרת! שרפתו פרושה הנכון

הוא קיום המרות

ושמירת הסדר!

 

יתכן כי הללו דברים פעוטים,

אך היום הם חומה למדינת היהודי       (נ' אלתרמן)

           

משימה: קרא שיר זה בעיון ורשום לך רעיונות לקראת המשפט הציבורי ,שים לב לתוכן בית ב' וג'+ 2השורות האחרונות.

ב. חשוב לאיזה צד נוטה המשורר נ' אלתרמן?

 

ב"ה.

 

מטרות-פרשת אלטלנה             

 

 

 

 

  מטרה מטריאלית: הכרת פרשת אלטלנה על כל צדדיה.

 ידיעת פרק בהיסטוריה של עם ישראל בשנים של טרום המדינה הכרת משמעות השם "אלטלנה" (נדנדה)

 

העשרה:הכרת המתחרות: אצ"ל,הגנה לחי והפלמ"ח. התפתחות צה"ל מהמתחרות.

 --הכרת הדמויות חשובות (בהיסטוריה של עם ישראל- בגין,בן גוריון ז'בוטינסקי)

מטרות מרכזיות: ערך קדושת חיי אדם חשובות מהעבר ויחשפו לאישיותם

-         יגיע התלמיד למסקנה שיש פרשיות בהיסטוריה של עם ישראל אשר אין אנו יכולים לקבוע עמדה של "כן לא שחור לבן" לגרום  לתלמיד לפתח סובלנות והבנה כלפי תהליכים היסטוריים,ואף אם הם מנוגדים לעמדותיו.

אישיותם של גדולי המדינה על מצב החיוב והשלילי שהדמיות אלו- פיתוח ביקורת.

להגיע ליישום-מה אתה היית נוהג לו אתה ד.בן גוריון.

וזו הסיטואציה מולה אתה עומד

                           הסבר עמדות.              

  *להרגיל לטכניקה של משפט ציבורי בו ממנים קטגור,סנגור,עדי ראיה.

-יפיק התלמיד לקחים מפרשה זו. שלא ישנו מקרים מעין אלו

-להביא את תגובת בגין על המשתמע ממנה-שלא להביאו למלחמות אחים-ערך החיים וקדושתו.

שעור סיום:

 

משפט ציבורי  -- ממנים קטגור,סנגור ושופט (או מס' שופטים) לאחר דיון וניתוח כרטיסי המידע על פרשה זו.

יעיינו התלמידים שוב-קריאה מעמיקה וימצאו רעיונות התומכים בדעת הקטגור ורעיונות התומכים בדעת הסניגורים שיוכלו להביאם לפני השופט (אפשר לשתף הורים)

בנוסף!!! *כדאי להזמין   עד- ראיה לפרשה זו ושיספרו כיצד הם חשו כשראו את האונייה.

               להלן דוגמאות של דעות שיובעו ע"י הקטגור  

*אסור היה לירות על האונייה-זה רצח אנשים בדם קר-עוברים כאן על "לא-תרצח"

*היכן ערך חיי האדם?

*אנשי האצ"ל לא הגיבו כי לא רצו במלחמות אחים" ולא מפני שלא יכלו להגיב מלחמה שערה

*צריך לסור למשמעת המדינה ולא לזלזל בתוך המדינה.

וזו הייתה הפרת משמעות חמורה.

ועוד דעות כהנה שיושמעו בפני השופט לפני שיכריע לטובת אחד הצדדים(אם בכלל אפשר להכריע במקרה כזה) לאחר השמעת הדעות ציבור התלמידים בכיתה יכריע לטובת אחד הצדדים.

                             

בהצלחה!!!