Make your own free website on Tripod.com

 

מערכי שיעור.

חלק א' לימוד נושא השואה לחטיבת ביניים.

א. השואה ומשמעותה

 

מטרות:

א.     ברור רגשות העולים בנו למשמע המילה שואה.

ב.     ברור יחס המשתתפים לשואה ברמה הרגשית והערכית .

ג.       להתמודד עם הקונפליקטים המרכזיים שעולים במהלך ההתמודדות עם השואה.

 

 

 

 


תרגיל השמש:

הגדרת השואה על פי אבן שושן- 1. חרבן הרס כיליון.

"אל תירא מפחד פתאום ומשנאת רשעים כי תבוא" (ישעיהו).

1.     קטסטרופה – אסון קשה – שואת יהדות הגולה, ההזנחה הפושעת עלולה להמיט שואה.

2.     כינוי להרג ההמוני בעם היהודי בימי מלחמת העולם ה- II שבה ניספו 6 מיליון יהודים בידי הנאצים ועוזריהם.

עריכת דיון אלו מן ההגדרות מתאימה לנושא שלנו. יש להגיע למסקנה, שלמעשה כל ההגדרות הינן עונות להסבר שואת היהודים במלחמת העולם ה- II.

 

שאלות לגירוי ודיון כיתתי:

1.     מתי שמעתם את המילה שואה בפעם הראשונה?

2.     האם היה לכם מפגש משמעותי עם נושא השואה?

3.     כאשר אתם חושבים על השואה, מהי השאלה שמטרידה אתכם ושמותירה אתכם ללא מענה? על התלמידים לחשוב על שאלה שתנחה אותם בהמשך לימוד היחידה, תהיה להם תשובה / לא תהיה תשובה לשאלה זו (יערך דיון על כך).


 

ב. סל רגשות.

 

כל תלמיד מקבל דף, ובו מצוינים רגשות שונים ולאו דווקא הקשורים לשואה. ועל כל תלמיד לבחור בשני רגשות, המתעוררים בו למשמע המילה שואה. ושהשילוב ביניהם מתאר טוב יותר תחושותיהם.

לתלמיד ניתנת אפשרות להוסיף רגשות שלא מצוינים.

ý    עריכת סבב בין התלמידים לברור הרגשות, ועליהם להסביר את בחירתם.

1.     כיצד מתאר הרגש שבחר את יחסם לשואה?

2.     איזה אירוע או זיכרון מסוים הקשור בשואה עורר אצלכם הרגש הזה?

3.     האם יש מצבים אחרים שבהם מתעורר אצלם רגש דומה?

4.     איזה ערך הוביל אותם לבחור ברגש זה?

5.     מה ההבדל בין הרגש העולה בנושא השואה לבין היום יום?

ý    ההפעלה נועדה לאפשר לתלמידי הכיתה מפגש ראשוני עם השאלות, הקונפליקטים וההתלבטויות העולים בניסיון ההתמודדות עם נושא השואה.

 

סיכום:

מסקנות המתבקשות:

הרגשות העולות הן שונות בעוצמתן, בסיטואציה, בבני האדם ועוד.


 

סל רגשות – דף כרטיסיות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 


ג. אנחנו הגרמנים: אשמה, אחריות ופיוס.

מטרות:

1.     להבהיר את העמדות השונות, ברמה האישית וברמה הלאומית. לגבי היחסים שבין העם היהודי ומדינת ישראל, לבין הגרמני וגרמניה.

2.     לבחון את "נירמול" היחסים בין גרמניה למדינת ישראל כעניין מוסרי ופוליטי.

3.     להתייחס למשמעויותיהן של תופעות הניאו נאציות כיום. בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל.

4.     לבחון את יחסם של המשתתפים לעם הגרמני בעקבות השואה

באמצעות בירור המושגים: "אשמה", "פיוס","אחריות".

השאלה המרכזית העולה בשיעור זה, היא שאלת הקשר שבין גרמניה הנאצית לבין גרמניה שלאחר המלחמה. ובין גרמניה של שנות ה- 40 לבין גרמניה של שנות ה- 90.

5.     לברר כיצד עלינו להתמודד עם הכאב והכעס, לעומת הגרמנים שעליהם האשמה או האחריות.

 

האמצעים:

שלטי עמדות.

קטעי עיתונות.

דף עבוד לקבוצות.

 

קטעי מקורות:

1.     אפריים קישון "אין בזה כל היגיון".

2.     ישראל טל – מכתב לאשיות גרמניה ברורה על ההבחנה בין אשמים לאחראים, מעריב 12/10/99.

3.     פטר זכרובסקי - שיחה טלפונית, מתוך "נולדו אשמים", ספרות פועלים, 1989, עמוד 81.

 

מהלך השיעור:

הבהרת המושגים: פיוס, אשמה, אחריות – דיון. ואח"כ הבהרה מתוך מילון אבן שושן.

שאלת גירוי – אנחנו והגרמנים כיום- על הלוח. קטע קריאה מדברי פרומו לוי סופר יהודי איטלקי וניצול אושוויץ. שאלה מרכזית לדיון:

מהו יחסם האישי לגרמניה ולגרמנים? אפשר על פי סיפורים אישיים, פגישות עם גרמנים, ביקורים בגרמניה, רשמים מכלי התקשורת.


 

שאלות מנחות לדיון:

1.     האם העם הגרמני כולו אשם בשואה? גם כיום?

2.     האם גם הגרמנים הצעירים אחראים למה שנעשה?

3.     האם לעם הגרמני יש "אופי" מיוחד שהוביל לשואה? והאם זהו אופיים כיום?

4.     האם הגרמנים כיום מודעים לסכנות שבתופעות דומות שהתרחשו עם עליית הנצים?

5.     מה ההבדל בין "אשמה" ל"אחריות"?

6.     מה פירוש "פיוס" – פתיחת דף חדש, שכחה, נירמול היחסים בין האומות?

7.     האם אתה שונא את הגרמנים? האם ניתן לשנוא עם שלם?

 

סיכום הדיון:

קריאת הקטע של אפריים קישון "אין בזה כל היגיון".

ו"מכתב לאישיות גרמניה בכירה על ההבחנה בין אשמים לאחראים".

ý    תליית שלטי עמדות עקרונות ביחס לגרמניה ולגרמנים.

שלט 1 – "נולדו אשמים"

"כל הגרמנים אשמים במה שקרה בשואה, והם יישאו באשמה לעולמי עד. התגברות הניאו נאצים בגרמניה מוכיחה שהם לא השתנו".

שלט 2 – "בזכות השכחה"

"היום גרמניה היא מדינה ככל המדינות, ואין סיבה להתייחס אליה בצורה שונה. עלינו להשתחרר מכבלי העבר ולעסוק בעתיד".

שלט 3 – "אחריות ופיוס"

"הגרמנים חייבים לנו חוב מוסרי והם נושאים באחריות מיוחדת כלפינו, אך האשמה מוטלת רק על מי שהשתתף בשואה. היום ניתן להתפייס עם הגרמנים, מבלי לשכוח את העבר"

ý    על התלמידים לקרוא את השלטים ולהתיישב מתחת לשלט המייצג את עמדתו – כך שיווצרו שלושה קבוצות עבודה (את קבוצות העבודה חילקתי לתתי קבוצה בנות 4-5 תלמידים) על כל קבוצה לנסח את טיעוניה (הם יכולים להיעזר בדף העבודה המצורף)ומציגה אותם לפני תלמידי הכיתה – בצורת קול"ז, כריזה.

סיכום: קריאת הפרק "שיחה טלפונית" – שיחה בין פטר זרובסקי מחבר הספר "נולדו אשמים" לבין בנו של נאצי.

הקטע נקרא ע"י שני תלמידים שאכין אותם מראש (וזאת כדי שלא יכירו את הקטע בפעם הראשונה בהקראה, אלא תהיה הכנה מוקדמת)

 

אנחנו הגרמנים

חלק א'                  שאלות עקרוניות.

 

1.     כיצד עלינו לבטא את יחסנו לגרמניה בחיי היומיום? (למשל: האם לרכוש תוצרת גרמניה, לבקר בגרמניה, ליצור קשרים עם גרמנים, לצאת במשלחות לגרמניה)?

 

 

 


2.     כיצד עלינו להתייחס לתופעות הניאו-נאציות בגרמניה היום? האם יש להתייחס לתופעות אלה אחרת מאשר לתופעות דומות המתרחשות במדינות אחרות? מדוע?

מהי תגובתכם להפגנות נגד הגזענות? על מה הן מעידות, להערכתכם?

 

 

 


3.האם השואה היא בעיניכם אירוע חד-פעמי או שאירוע דומה עלול להתרחש שוב? דווקא בגרמניה או      

   גם במקומות אחרים? מדוע, לדעתכם?

 

 

 



 


ד. מערך מס' 4

עבודה יחידנית תעשה בפינות עבודה על פי תחום ענין של כל תלמיד.

א. יודנראטים:

    מטרות:

1.     הכרת המדיניות הגרמנית ביחס ליודנראטים שהוקמו ופעלו על פי הם.

2.     לעמוד על השניות בתפקיד היודנראטים: מילוי תביעות הגרמנים לצד הדאגה לצורכי האוכלוסייה היהודית.

3.     הכרת הלבטים הקשים שבפניהם ניצבו היודנראטים וחבריהם.

 

ב. החיים בגטו:

    מטרות:

1.     הבנת מקומם של הגטאות בהתפתחות המדיניות האנטי יהודית.

2.     הכרת דרכים בהם ניסו היהודים להתמודד עם המציאות המשתנה.

3.     הכרת המדיניות הגרמנית כלפי היהודים בשטחי הכיבוש במזרח אירופה.

4.     החיים בגטו ודרכי התמודדות של היהודים – הסקת מסקנות לאמצעים שהיהודים נקטו.

5.     העלאת השערות לצרכים שעל היהודים לפעול כדי להישאר בחיים.

 

ג. התנגדות היהודים לנאצים – מרידות ופעילות פרטיזנית:

    מטרות:

1.     הכרת דרכי ההתנגדות השונות של היהודים כלפי הגרמנים ומדינותיהם.

2.     דיון בחלקן של תנועות הנוער בהקמת המחתרת ובארגון המרידות בגטאות.

3.     העלאת השערות לגבי ההתלבטויות והקשיים שהמורדים עמדו בפניהם.

4.     הכרת הבעיות הקשורות בניסיונות הבריחה ליערות והלחימה הפרטיזנית.

5.     הכרת מנהיגי המרד – מרדכי אנילביץ, אבא קובנר ועוד.


 

ד. הילדים בשואה:

    מטרות:

1.     הכרת מצבים בהם התמודדו הילדים שננטשו ע"י הוריהם.

2.     השינויים שחלו בחיי הילדים בגטו ובמחנות.

3.     שילוב הילדים במחתרות, כיצד?

4.     הבנת מעמד הילדים בשואה.

5.     הסקת מסקנות לגבי משמעות פעילות הילדים בגטו.

6.     הקשיים בהם עמדו הילדים במחנות / בגטו.

 

מהלך השיעור.

על הלוח יכתבו מושגים מרכזיים והסבר קצר עליהם יודנראט, הפתרון הסופי, גטאות, פרטיזנים, מרדכי אנלביץ, אייל.

התלמידים מתפזרים בפינות הכיתה לעבודה בנושא שמעניין אותם.

יש באפשרותם להתמקד בנושא אחד או לעבוד במספר נושאים.

דיון כיתתי לגבי מסקנותיהם לאחר העבודה: קריאת העדויות, סיפורים, ניתוח מקרים, דילמות שנתקלו בהם.


 

ה. סיכום נושא השואה – זיכרון השואה.

מטרות:

1.     להתעמק בשאלת משמעות הזיכרון בכלל וזיכרון השואה בפרט.

2.     לעמוד על ההבחנה שבין המושגים "היסטוריה" ו"זיכרון", ועל המשתמע מהם לגבי יחסנו לשואה.

3.     להתמודד עם עיצוב זיכרון השואה בישראל ובעולם.

4.     סיכום לימוד נושא השואה.

מושג זיכרון השואה מכיל בתוכו את כל השאלות הערכיות המרכזיות להתמודדות עם השואה.

 

אמצעים:

1.     דף עבודה – אירועים, דמויות ותופעות הקשורות בשואה.

2.     קטעי מקורות.

3.     דף עבודה "כולנו ניצולי שואה".

 

מהלך השיעור:

א.     ברור המושג "זיכרון" כל משתתף עוצם את עיניו, ומעלה בדמיונו תמונה שמצטיירת לו כזיכרון משמעותי מתקופת ילדותו. וכיצד הוא משפיע עליו עד היום?

"לכל מקום שאנחנו הולכים אליו, במדינת ישראל, זיכרון השואה, מועקתה ולקחיה הולכים עמנו" – על הלוח (הדיון על המשפט יעשה אח"כ).

מושגים – זיכרון, היסטוריה.

זיכרון לעומת היסטוריה

ב.     דיון במליאה – ברור המושגים:

1.     באיזה מהמושגים נכון להשתמש בהתמודדותנו עם השואה?

2.     האם עבורנו היום השואה היא זיכרון או היסטוריה? מה רצוי שתהיה ומדוע?

3.     מהם היתרונות והחסרונות שבכל אחת משתי ההתייחסויות הללו? (את התשובה לרשום על הלוח).


 

ג.       הצגת השאלות מה אנחנו זוכרים מהשואה? כל תלמיד רושם על פתק תופעות, דמויות ואירועים שונים מתקופת השואה (דף מצורף).

ý    מניחים שני סלים במרכז הכיתה – "זיכרון", "שכחה" ומציגים בפני הכיתה כיצד אנחנו רוצים       

     שהשואה תיזכר בעוד 50 שנה? מה חשוב לזכור ומה לא?

     ובהתאם לזה התלמידים מניחים את הפתק שכתבו בסל הזיכרון או השכחה בהתאם לדעתם, תוך

     הנמקה להכרעתם, ובכך ישנו חידוד להבחנה בין זיכרון אישי (מה חשוב לי כפרט) לבין זיכרון    

     קולקטיבי (חשוב לנו כעם, כחברה).

ý    הכיתה מתחלקת לשתי קבוצות:

1.     אחת עובדת על "סל הזיכרון".

2.     והשנייה על "סל השיכחה".

          היות וזו כיתה גדולה, את נושאי הזיכרון והשיכחה שהתלמידים יכתבו אני אכתוב על הלוח, כדי

          שהעבודה תהיה פורייה ועניינית יותר. ובקבוצה גדולה תלמידים רבים לא ישתתפו בדיון 

          הקבוצתי, וזה יהווה פתרון לפטפטת וחוסר עניין.

ý    כל קבוצה – (תתי קבוצה) בודקת האם יש מכנה משותף בין הפתקים בסל שלה. וכן מהם הקריטריונים האפשריים לחלוקה, ואח"כ כל קבוצה מדווחת את ממצאיה.

 

דיון מסכם:

1.     כיצד עלינו לעצב את זיכרון השואה במדינת ישראל?

2.     מה אנו מבקשים לזכור?

3.     האם דרכי הזיכרון – טכסים, עצרות, סרטים, ביקורים במחנות השמדה, שמיעת עדויות ועוד, אכן מעודדות אותנו לזכור או רק לקחת חלק בפולחן הזיכרון?

 

לסיכום:

קריאת השיר "הזהו אדם"? מאת פרימו לוי.

והשיר קורא לחידוד רגישותנו המוסרית ויוצא נגד אטימות הלב האנושית.


 

ý    כל תלמיד מתבקש לספר על התחושה המרכזית שלהם בסיום הנושא – והאם השאלה שהציב לעצמו בתחילת לימוד

      היחידה, באה על סיפוקה או האם יש נושא אחד שעורר בהם סקרנות להמשיך ולעסוק בו בעתיד.

      היות ונושא השואה היינו טעון בלתי אפשרי לערוך מבחן.

      החלטתי, לצורך קבלת משוב לנושא לנקוט בשתי דרכים:

1.     העברתי דף היגדים בנושא ועל התלמיד לציין אם הוא מסכים או לאו היגדים אלו – ועריכת דיון כיתתי על כך.

2.     הכנתי דפי עבודה: "שעשועונים", חידות, כרזות, חידונים כוו' / בנושא השואה.


 

תרגיל ההיגדים – סיכום נושא השואה.

מטרות:

1.     איתור קונפליקטים הנמצאים מאחורי ההיגדים.

2.     ניסיון להתעמת עם הגידים נפוצים.

 

מהלך השיעור:

חלוקת דף היגדים המתייחסים לקונפליקטים המרכזיים של הנושא.

כל תלמיד בוחר היגד אחד שהוא מסכים עמו והיגד נוסף שהוא מתנגד לו. ולנסות להסביר את בחירתו.

לאתר את הקונפליקט הנמצא מאחורי ההיגד שעמו הוא מסכים.

מסקנות העולות מבחירת הקבוצה / כיתה.

קונפליקטים שאנו חיים עימם יומיום ושיש לנתב ביניהם, אין תשובה חד משמעית או מסקנה חד משמעית ועוד.

 

נושא ההיגדים.

ý    בין זיכרונות לאומיים לבין לקחים אוניברסליים.

ý    בין חיים בגולה לבין חיים במדינה ריבונית.

ý    בין חיוניות הכוח לבין הסכנה הטמונה בשימוש בו.

ý    בין ראיית השואה כחלק ממהלך ההיסטוריה לבין חד פעמי ותה.

ý    בין יחס האשמה לבין יחס של פיוס כלפי גרמניה.


 

בבלוגרפיה.

 

1.     קציעה טביבאן (1990)          מסע אל העבר, הוצאת מרכז לטכנולוגיה חינוכית, תל-אביב.

2.     אייל נווה(1999)                  על סף המחר המאה ה- 20, מדריך למורה הוצאת פרי, תל-אביב.

3.     אייל נווה (1994)                 מאה העשרים, מאה שהפכה סדרי עולם.

4.     אייל נווה (2000)                 מסע אל העבר, המאה ה-20 בזכות החירות, הוצאת מט"ח, 
                                              תל-אביב.

5.     יום השואה לקט פעילויות       המרכז להדרכה פדגוגית.

6.     פרופ' ישראל גוטמן               השואה ומשמעותה.

     ודר' חיים שצקר

7.     פנחס צימר (1995)              השואה זיכרון ומשמעות, הוצאת מליץ ומשרד החינוך והתרבות,

                                             ירושלים.

8.     דר' נלי קורן ואחרים             דלמות של ילדים מתלבטים בתקופת השואה, ילדים מתלבטים

     (19989)

9.     יהודה ארני (תשל"ט)            השואה והגבורה בבית הספר, פרקי הדרכה למורים, הוצאת יד

                                             ושם,תל-אביב.

10. גורי שרה (1980)                הוראת ההיסטוריה יחידות 2.4.5 הוצאת אונ' פתוחה, תל-אביב.

11.      Teaking for the two sudrs                                       


חלק ב': לימוד נושא השואה לחטיבה עליונה (לגבי המיקוד בבחני הבגרות).

השואה מזמן התחלת "הפתרון הסופי" ועד לסיום מלחמת העולם השנייה 1945-12/1941 (מתבסס על ספר הלימוד: מאבק ושקיעה / שולה ענבר).

לסיכום יחידת הלימוד בנושא השואה – הועבר בכיתה יא'.

 

סעיף א'  "הפתרון הסופי".

1.     ההחלטה על בצוע "הפתרון הסופי" מעמוד 415.

                     א.         כיצד מוגדר המונח "פתרון סופי" בשורה ה-1 בפסקה פתרון סופי, בשורה ה-3 מסוף הפסקה ובקטע המקור באותו עמוד.

                     ב.         בעקבות פלישת גרמניה לפולין, גובר הצורך להחיש את ההחלטה על פתרון סופי, מדוע? הסבר.

                      ג.         האם יש זהות בין המונח "מטרה סופית", כפי שמופיע באגרת הבזק מ- 1939, לבין המונח "פתרון סופי"? הסבר מדוע.

                     ד.         דעת היסטוריונים בקשר להחלטה מתי התקבלה ההחלטה על פתרון סופי נחלקת ל-2 הצג את שתי הדעות.

 

 

לסיכום קטע זה - השלם!

 

*"פתרון סופי"                  * הפלישה לפולין החישה               *מתי הוחלט על הפתרון הסופי

       הגדרה                           את הצורך לפתרון סופי

                                          לפתרון כולל של הבעיה                    דעה 1                  דעה 2

                                          היהודית כי

 

 

 


 

2. שיטות / דרכי הרצח ההמוני של יהודי בריה"מ עם הפלישה לבריה"מ.

א.      מתי החלה הפלישה לבריה"מ, מה שם המבצע ומה קורה מספר ימים לאחר הפלישה?

ב.      על איזה גוף הוטלה משימת רצח היהודים, מי עמד בראשה,

·   מתי התחיל הרצח להתבצע ובאילו אזורים? (עמ' 416 למטה)

ג.       בשטחי בריה"מ התבצע רצח המוני של יהודים בשתי שיטות: ירי לתוך בורות ומשאיות גז.

·  תאר את הדרך לאיסוף היהודים ולביצוע הירי לתוך הבורות (גם מעמוד 417 – קטע מקור)

·  ציין, באילו מקומות התבצע רצח בשיטה זו ובאיזה ממדים.

·  מדוע הוחלפה שיטת הרצח למשאיות גז?

·  מתי החלו לפעול בשיטה זו, היכן בעיקר ושמה השיטה ובאילו כמויות של יהודים מדובר?

·  תאר את השיטה לרצח במשאיות הגז עפ"י העדות בעמוד 417 וקטע מקור עמוד 418.

·  למה הסוו מכוניות הגז, ומדוע? האם ניתן היה לשמור זאת בסוד?

 

לסיכום קטע זה.

הרצח = הפתרון הסופי ליהודי בריה"מ התבצע ב-2 דרכים:

 


                ירי לתוך בורות                                                    משאיות גז

         הדרך:                                                              הדרך:

 

 

       

       הקושי בשיטה זו לרוצחים:                                  שיטה זו לא נתנה מענה

       קיומו של מפגש קבוע וישיר                                   למניעתו של המפגש הישיר בין

       של הרוצח עם הנרצח                                           הרוצח לנרצח כי אנשי ה ss נאלצו

                                                                              לפנות את גוויות המומתים מהמשאיות.

      *העלה השערות כיצד הצליחו                                 ובנוסף התגלו בשיטה זו תקלות טכניות

        הנאצים לגרום לאנשים לבצע

        רצח המוני שכזה?


 

3. ועידת ואנזה 20/1/1942. (עמוד 419)

   א. נציגי אלו רשויות השתתפו בועידה? השלם!

                              .                           , בנוסף השתתפו:

       מנהלים ומומחים בכירים ממשרדי הממשלה השונים, משרד הפנים,החוץ, משרד הקנצלר, המשרד

       הראשי לענייני גזע ויישום.

       הסיבה לשיתוף כל הגורמים: לזכות בשיתוף פעולה.

   ב. האם בועידה התקבלה החלטה על חיסול יהדות אירופה? הסבר! העזר בעמוד 420 עמדה.

   ג. אם כך, לשם מה, (מה המטרות) כונסה הועידה?

   ד. מהם הנושאים שהועלו במפגש? (פסקה 3) עמוד 413

   ה. כעת הסבר מהי משמעותה של ועידה זו?

 

לסיכום קטע זה:

ועידת ואנזה 20/1/1942

 

משתתפים                    מטרות הכינוס                    הנושאים במפגש            משמעותה

                                                                                                           הועידה הייתה שלב  

                                                                                                           הכרחי וחשוב, למרות

                                                                                                           שלא הוחלט בה על

                                                                                                           "הפתרון הסופי" ולא

                                                                                                           על דרכי הביצוע

                                                                                                           משום שדרכה הושג

                                                                                                           שיתוף פעולה מלא

                                                                                                           והירתמות כוללת של

                                                                                                           כל האגפים למבצע

                                                                                                           ההשמדה.


 

4. מחנות ההשמדה בפולין עמוד 421

א.      היכן הוקמו מחנות ההשמדה ומהי מטרת הקמתן?

ב.      שש מחנות השמדה הוקמו והם:  השלם!

        * השם:                      ,                  ,                  ,                 ,                  ,                  .

        * המקום:                    ,                  ,                 ,                  ,                 ,                  .

        * בכל המקומות נרצחו יהודים ע"י:                          .

        * כל המחנות פעלו בין השנים:                          פרט ל                        שפעל עד               .

        * כל המחנות הוקמו בפולין כי:                                                                                     

 

        * במחנות ההשמדה נרצחו יהודים שהיו במחנה:                       .

           או שהובאו מאירופה ברכבות והכינוי לכך:                           .

ג.       תאר, כיצד מחנה ההשמדה, חלקיו החיצוניים וחלקיו הפנימיים – כל אחד למה שימש. פרט!

ד.      תאר. את תהליך הרצח בכל המחנות (ציין את השלבים שעברו הנידונים להשמדה).

 

5. הדגמה על תהליך ההשמדה בא ושוויץ 423 – 426

א.  מה עשו מיד שהגיעו משלוחי הטרנספורטים?

· כיצד טופל מי שהוחלט עליו להשמדה ולאן נשלח?

· מיהו הזו נדר קומנדו, ומה תפקידו?

· מאילו מדינות הגיעו משלוחים לא ושוויץ?

ב.     האסירים בא ושוויץ – עמוד 424.

·  עם אילו קשיים התמודד האסיר במחנה ההשמדה?

·  אילו משימו תן עבודות ביצע האסיר?

·  הדגם, עם אילו השפלות נאלץ להתמודד.

 

6. ארגון הטרנספורטים (עמוד 426.)

    שים לב למושגים: טרנספורט, אקדרה, כרר האומנשלגפץ.

א.  הטרנספורט = משלוח יהודים למחנה ההשמדה, היה מבצע רב היקפי מדוע?

ב.  מהי השיטה בעזרתה הצליחו הגרמנים לארגן משלוח יהודים מהגטו להשמדה? (תאר את השלבים)

ג.   מהיכן הגיעו משלוחים של יהודים למחנה ההשמדה?

ד.  עם אילו משימות היו צריכים הגרמנים להתמודד כדי לבצע משלוחים רבי היקף מסוג זה?

מי עמד בראש המשימה?(עמ' 427).

 

7. "צעדת המוות" (עמ' 428).

א.     מתי החלו מצעדי המוות ומדוע?

ב.     תאר מהי צעדת המוות ומה מטרתה?

 

סעיף ב': דרכי הלחימה של היהודים בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי"

1. המרד בגטאות:

א.     הסבר מהי הלחימה בגטאות עפ"י פסקה אחרונה עמוד 433. ומדוע החל רק ב- 1942?

ב.     מי היו המורדים בגטאות? עמוד 432

ג.       מה היו מטרותיו של המרד בגטאות? עמוד 433

ד.      עם אילו שאלות נאלצו המורדים להתמודד? 433

ה.     הצג שלושה הבדלים בין המרד בגטאות גדולים לעומת קטנים. עמוד 434

ו.       הדגמה מרד גטו וארשה:

·  הצג שלושה דברים המיוחדים בגטו וארשה. 6,435

 

2. המרד במחנות ההשמדה 438-440

א.     מהו ההבדל העיקרי המוצג בפסקה אחרונה (עמוד 438) בין המרד בגטאות למרד במחנות השמדה?

ב.     הדגם לפי מרד במחנה השמדה אחד טרבלינקה, סוביבור, או שוויץ, מהי מטרת המרד, מתי התאפשר למרוד ובאילו קשיים נתקלו המורדים?


 

3.. הלחימה של הפרטיזנים היהודים: (437-438)

א.     הסבר מהי לחימה פרטיזנית?

ב.     מה היו הקשיים וההתלבטויות שעמדו בפני הפרטיזנים היהודים בכלל ובקשר להחלטה מתי לצאת מהגטו?

 

4. לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית (441)

א.     מהם הסיבות שגרמו ליהודים להצטרף אל הכוחות הלוחמים כנגד גרמניה?

ב.     אילו הישגים היו ללוחמים אלו?

 

סעיף ג': יחס האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש ויחס הממשלות בעולם החופשי אל היהודים  

             בזמן הפתרון הסופי (מעמוד 442)

א.     הצג את ארבע הקטגוריות שקבעו כיצד תתייחס אוכלוסייה מקומית אל היהודים כשבוצע הפתרון הסופי.

כל פעם הבא דוגמא רק ממדינת פולין.

ב.     מהי עמדת הממשל האמריקאי והבריטי לגבי עזרה ליהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי" הרצח של יהדות אירופה.